רש"י על יומא ה׳ א

1 דבר שאין מעכב בהן לדורות - לקמיה מפרש לה:

2 שירי מצוה - כלומר שלא חש לחשוב אותה מצוה ולא סמך:

3 כאילו לא כיפר - מן המובחר:

4 וכיפר - דאין כפרה אלא בדם כדאמרינן בזבחים דף ו. כיפר לגברא דעיקר כפרה בדם אבל לא כיפר נמי שלא קיים מצות קונו מן המובחר:

5 ולא קתני מפרישין - ואע"פ שלא הופרש אם יארע פסול בראשון יעבוד זה השני שמע מינה פרישה לא מעכבא בה עבודה:

6 ריבוי שבעה - שישמש כ"ג שבעה ימים רצופים כשממנין אותו בכהונה גדולה וילבש שמונה בגדים בשעת עבודה וריבוי לשון מרבה מרובה בגדים שהוא משמש בשמונה וההדיוט בארבעה:

7 משיחת שבעה - שיתנו שמן המשחה על ראשו ובין ריסי עיניו ז' ימים רצופין:

8 כל הכתוב בהן - ז' ימים ימלא וגו' ויקרא ח׳:ל״ג וכל מילוי ידים האמור שם לבישת בגדים הוא שנאמר שמות כ״ט:כ״ט ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם וגו' ומשיחה נמי כל שבעה מדאיתקש משיחה לריבוי:

9 וכפר הכהן אשר ימשח אותו - גבי יוה"כ באחרי מות כתיב:

10 מה תלמוד לומר - אם ללמד שתהיה עבודה בכ"ג והלא כל הפרשה באהרן נאמרה בזאת יבא אהרן ונתן אהרן והקריב אהרן ובא אהרן ויקרא ט״ז:ג׳:

11 לפי שנאמר - בפרשת ואתה תצוה שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו העומד תחת אהרן בכהונה גדולה אשר יבא ביום הכפורים אל אהל מועד לשרת בקדש:

12 אין לי אלא - שיהא כשר לבא אל אהל מועד ביום הכפורים אלא מי שנתרבה שבעה ונמשח שבעה כשנתמנה ולקמיה בעי משיחה שבעה היכא כתיבא:

13 אפילו שעה אחת לא גרסינן: